מזונות ילדים

החובה לתשלום מזונות ילדים נקבעה בחוק לתיקון דיני משפחה, והיא נובעת משתי חלופות – הדין האישי (המחייב אדם לדאוג לילדיו הקטינים) ומהעבר השני, הוראות החוק המחייבות כל אדם לדאוג לילדיו במקרים שבהם הדין האישי אינו מחייב זאת (לדוגמה במקרה של ילד "מורד" שמסרב לקשר עם הוריו).

החוק מבטיח כי בכל מקרה תחול על אדם חובת מזונות לילדיו הקטינים ולילדיו הקטינים של בן זוגו. יצוין כי החלופה דנא אינה קיימת כאשר עסקינן במזונות אישה שם קובע החוק כי על מזונות אישה יחול הדין האישי בלבד (בכפוף למזונות האזרחיים אותם פוסק בית המשפט מכוח עיקרון תום הלב ודיני החוזים).

העקרונות העומדים בבסיס מזונות ילדים על פי דין תורה הם:
1. חיוב האב במזונות ההכרחיים של הילד ללא כל קשר להכנסת האישה;
2. המזונות ההכרחיים לילד יורכבו מסכום בסיסי שאיננו קשור למעמד הכלכלי של הורי הילד;
3. מעבר לצרכיו ההכרחיים, ישלמו ההורים יחדיו על פי יכולתם.

הסמכות לפסוק מזונות ילדים

בעיקרון אצל יהודים, על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים אין לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בדמי מזונות ילדים, ובד"כ הסמכות תהא מסורה לבית המשפט לענייני משפחה מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה.

כמו כן, יש להבחין בין הגשת תביעה על ידי האם להחזרת הוצאות שהוציאה עבור הילדים, לבין תביעה עצמאית של הילד למזונות. תביעת מזונות המוגשת על ידי הילד יכולה להתנהל בבית המשפט גם אם ההורים הגיעו הסדר ביחס למזונות בבית הדין הרבני. המדובר בעניין סבוך ומוצע בעניין זה לפנות להתייעצות עם עו"ד הבקיא בתחום דיני המשפחה.

מזונות מכוח דין צדקה

מזונות לילד מגיל 15 (בהתאם לתקנות הרבנות תש"ד) ועד גיל 18

החל מגיל 15 אין עוד צרכים הכרחיים וכל הצרכים של הילד יסופקו על ידי שני ההורים גם יחד. ישנה פסיקה לפיה מעל גיל 15 יהיו ההורים חייבים במזונות הילד, רק כאשר תהיה "צדקה של ממש". מאותו גיל על הילד להוכיח שאינו יכול לעבוד ולפרנס את עצמו.

מזונות ילד קטין מאמו

כאמור היום, האב חייב במזונות ילדו עד למינימום ההכרחי (תקנות הרבנות תש"ד), וחיוב האם במזונות ילדה הקטין יהיה מכוח דין צדקה. לפיכך, רק אם האם מסוגלת לפרנס את ילדה, היא תחויב לעשות כן.

מזונות הורים חורגים

אדם חב במזונות קרובי אשתו מכוח דיני צדקה. יחד עם זאת, במקרה זה יחול הכלל של חלוקת הנטל ובית המשפט יבדוק האם לא ניתן לתבוע את האב הביולוגי במזונות הילד.

מזונות קטין על ידי אביו ואימו מעבר לצרכים ההכרחיים

כאמור לעיל, מעבר למינימום ההכרחי ועד למזונות הראויים לילד, יבחן בית המשפט את הכנסות ההורים ויקבע מהי החלוקה הסבירה שתבטיח את צרכי הילד ותותיר בידי ההורים די הצורך לכיסוי צרכיהם.

האם ניתן לתבוע החזר הוצאות שהוצאו בגין מזונות מבן הזוג השני? התשובה היא תלוי מתי. כאשר מדובר במזונות חובה, ניתן לתבוע את בן הזוג השני. לעומת זאת כאשר מדובר במזונות מדין צדקה הדעות חלוקות ויש הטוענים כי לא ניתן לתבוע, הגם והרוב טוענים כי ניתן גם ניתן.

הסכמי שיפוי וערבות במסגרת הסכמות ההורים ביחס לגובה מזונות הילדים

לאור העובדה שהסכמות ההורים אינן מחשקות את הילדים ואלה רשאים להגיש תביעת מזונות עצמאית רגע לאחר חתימת ההורים על ההסכם, התפתחה פרקטיקה בקרב עורכי הדין להכניס להסכם של ההורים סעיף שיפוי לפיו האם מתחייבת לשפות את האב על כל סכום שיחויב בו מעבר לסכום עליו סוכם ביניהם, והאב מתחייב לשפות את האם על כל סכום שיתבע להפחית מסכום המזונות.

בעיקרון, סעיפים אלה הנם תקפים שכן אינם סותרים כשלעצמם את תקנת הציבור (הגם וייתכנו סעיפים שלמשל פוטרים את האב לחלוטין מחובת המזונות או שקובעים כי ישלם סכום זעיר בגין מזונות ילדיו שיראו אותם כבטלים). יחד עם זאת, מקום בו האם איננה יכולה לשפות את האב ממקורותיה העצמאיים, וברור כי השיפוי יבוא על חשבון מזונות הילד, היינו על חשבון צרכיו, יעכב בית המשפט את חובת השיפוי עד שתעשיר האם או עד שיגיעו הקטינים לגיל בגרות.

על מנת להתגבר על הלכת "עד שתעשיר" נהוג לחתום על הסכם ערבות ביחס להתחייבות האם. בעבר נקט בית המשפט בגישה לפיה הערב יחוב מיד לשפות את האב, ואילו החיוב של האם כלפי הערב יידחה עד שתעשיר האם.

היום, לאור העובדה כי חיוב הערב עלול לפגוע באופו עקיף בילדים (שכן בדרך כלל הערב הוא קרוב של הילד ואז עשוי להיווצר מצב בו האם תימנע מהגשת תביעה להגדלת מזונות), פוסקים מרבית השופטים כי גם החיוב של הערב יידחה עד שתעשיר האם (אלא אם מדובר בערב טוב במיוחד שמימוש ערבותו אינה יכולה לפגוע בשום צורה שהיא בילד – במישרין או בעקיפין).

לאור מורכבות העניין, ועל מנת שבית המשפט יכיר בסעיף השיפוי, ולא יקבע כי נוגד את תקנת הציבור ולפיכך דינו בטלות, מומלץ לפנות לעורך דין דיני משפחה הבקיא בתחום.