מזונות זמניים

מזונות זמניים הינם סעד זמני הניתן לאישה לפני שניתן פסק הדין הסופי בתביעת המזונות, עוד בטרם נערך דיון ההוכחות בתיק.

התכלית העומדת מאחורי מתן מזונות זמניים היא לספק צרכים חיוניים ודחופים עד להכרעה בתביעה וקבלת פסק הדין, קרי להבטיח כי האישה והילדים לא ירעבו ושיהיה לאישה די כסף בזמן שמתנהל ההליך.

הסעד הזמני הנ"ל ניתן על בסיס ראיות לכאוריות בלבד, ומבלי להיכנס לעובי הקורה. לפיכך גם מדובר בסעד שאינו מהווה מעשה בית דין (כלומר הוא אינו סופי), ואינו יכול להוות תשובה שכנגד לפסק דין של בית הדין הרבני שהכריז על אישה כמורדת כך שנשללת ממנה הזכות למזונות.

המקור החוקי למתן הסעד הנ"ל נמצא בסעיף 10 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט- 1959.

מזונות זמניים לאישה ומזונות זמניים לילדים

המזונות הזמניים יכולים להינתן גם במסגרת תביעה למזונות ילדים וגם במסגרת תביעה למזונות אישה.
יצוין כי כאשר היוזמה לסיום הנישואים היא של האישה, על מנת שתתקבל תביעת המזונות עליה להוכיח כי המניעה לקיים חיים משותפים נעוצה בבעל.

בבית המשפט, כאשר עסקינן במזונות זמניים נטל ההוכחה נמוך ביותר. לעומת זאת בבית הדין הרבני גם כאשר מדובר במזונות זמניים לאישה, ייפסקו מזונות זמניים רק אם בית הדין הרבני משוכנע כי האישה זכאית להם, אחרת רואים בכך משום גזל.