מזונות אזרחיים

ככלל, עד לפני לא הרבה שנים, נישואים אזרחיים לא היו מזכים את האישה במזונות, שכן הדין העברי אינו מכיר בנישואים אזרחיים אלא רק בנישואים דתיים. כיצד המצב השתנה בשנים האחרונות?

בעבר כאמור נעשתה הבחנה ברורה בעניין המזונות בין בני זוג יהודים, אזרחי מדינת ישראל אשר מבחירה חופשית בחרו להינשא מחוץ לארץ בנישואים אזרחיים ולא מחמת מניעה כלשהיא; לבין בני זוג יהודים שנישאו בארץ כדמו"י (כדת משה וישראל); לבין בני זוג שגרו בחו"ל ונישאו על פי חוקי מדינתם בתקופה הרלוונטית לנישואים, כאשר רק אשה שנישאה בנישואים אזרחיים בזמן שהייתה תושבת ואזרחית מדינת ישראל נשללה ממנה הזכות למזונות.

היום, לאור העובדה שיותר ויותר אנשים בוחרים להינשא בנישואים אזרחיים, השתנתה הגישה של בתי המשפט כלפי אישה שנישאה בנישואים אזרחיים שלא מחמת מניעה כלשהיא, ואלה פוסקים מזונות אזרחיים מכוח דיני החוזים ובהתאם לעיקרון תום הלב, לפרק זמן מוגבל, זאת על מנת לאפשר לאישה להיעמד על רגליה.

דיני החוזים אינם עוסקים בשאלה האם הנישואים תקפים מבחינה הדין האישי אם לאו אלא בשאלה אלו יחסים חוזיים נוצרו בין בני הזוג, ולפיכך מכוחם אין מניעה להעניק לאישה מזונות.

הגובה של המזונות האזרחיים הנו אינדיבידואלי גם הוא לכל תא משפחתי, וייקבע בהתאם לנסיבות המקרה, ובכלל זה, התנהלות הצדדים; מצבם הכלכלי; גורמים שלישיים המעורבים בעניין וכיו"ב.

מזונות אזרחיים אצל ידועים בציבור

כשם שפוסקים מזונות אזרחיים לאישה שנישאה בנישואים אזרחיים, כך גם פוסקים בתי המשפט מזונות אזרחיים לידועה בציבור שנפרדת מבן זוגה.

גם במערכת היחסים של ידועים בציבור, המבוססת על שיתוף, אמון והדדיות, עיקרון תום הלב ודיני החוזים (הסכם מכללא) מצדיקים פסיקת מזונות לטובת הידועה בציבור שחיה חיים משותפים עם בן זוגה, זאת לפרק זמן מוגבל עד אשר תעמוד על רגליה.