גירושין ברבנות

כאשר בני זוג מגיעים להחלטה כי ברצונם לסיים את קשר הנישואין שרקמו ביניהם, בין אם בהסכמה הדדית או תוך מריבה וניתוק היחסים, עומדות בפניהם שתי ערכאות משפטיות שונות העוסקות בנושא – בית הדין הרבני (או בשמו השגור "הרבנות") ובית המשפט לענייני משפחה.

יחד עם זאת, הנקודה החשובה ביותר היא שהגוף בעל הסמכות הייחודית לדון בנישואין ובגירושין במדינת ישראל הוא בית הדין הרבני המכונה גם "הרבנות".

לפיכך, כל זוג יהודים שמבקש להשלים תהליך גירושים בישראל, ימצא עצמו בבית הדין הרבני, בין אם נישא בנישואים כדמו"י, בין אם נישא בנישואים אזרחיים, ובין אם נישא בטקס אחר שאינו כדמו"י. בשאר הנושאים שבמחלוקת, כגון חלוקת הרכוש ודמי המזונות, יוכלו בני הזוג להתדיין בבית המשפט לענייני משפחה.

כיצד מתבצע טקס גירושין ברבנות?

בני זוג בישראל שמעוניינים להביא לסיום חיי הנישואים שלהם, חייבים על פי הדין היהודי להתייצב בבית הדין הרבני, ולבצע בפניו אקט פיזי של גירוש. נוסף לבני הזוג נדרשת נוכחותם של עדים (בכל אחד משלבי הטקס), שבהיעדרם לא יתאפשר ביצוע גט ברבנות.

טקס הגירושין נחלק לארבעה שלבים:

1. שלב בירור השמות של בני הזוג ואביהם – שלב שעשוי להתקיים במועד נפרד מהמועד בו יתקיימו שלושת השלבים הנוספים. העדים שנוכחותם נדרשת בשלב זה הם בני משפחה של בני הזוג, המכירים אותם היטב, והקלאסיים שבהם הם אבותיהם.

2. שלב ביטול מודעות – ביטול התחייבויותיהם הקודמות של בני הזוג שניתנו במסגרת הנישואים.

3. שלב כתיבת הגט בבית הדין הרבני – הבעל כותב ספר כריתות על גבי מגילת קלף, יחד עם הסופר (הליך הנמשך בד"כ מספר שעות). יצוין כי העדים שנדרשים בשלב זה אינם העדים שהיו נוכחים בשלב בירור השמות אלא עובדי בית הדין הרבני, שאינם קרובי משפחה של בני הזוג.

4. שלב מסירת הגט – הבעל מוסר את הגט לאישה. האישה אוחזת את הגט בידיה, הולכת עמו מספר צעדים ושבה.

בעוד שהשלב הראשון של בירור השמות יכול להיערך בנפרד, שלושת השלבים האחרונים, שהנם"סידור הגט", מתבצעים יחדיו במועד אחד. בסוף הטקס תוכרז האישה כ"מותרת לכל אדם", והזוג יוכרז כזוג גרוש.

יצוין כי טקס הגירושין הנ"ל זהה בין אם הדרישה היא לגט "רגיל", ובין אם הדרישה היא לגט לחומרא או לגט מספק.

גט ברבנות – גם כאן נדרשת הסכמה

טקס הגירושין דורש שיתוף פעולה בין הצדדים, שכן גט כשר יהיה רק גט שניתן מתוך רצון חופשי. גט אשר יש ספק ביחס לרצון החופשי של בני הזוג יראוהו כגט מעושה ולפיכך בלתי תקף.

הצורך בהסכמת בני הזוג יוצר לא אחת מכשולים אובייקטיבים לצליחת הליך הגירושין למשל אם הבעל נעדר או אם הנו חולה נפש, וכן כשלים סובייקטיבים למשל אם הבעל פשוט מסרב לתת את הגט או שהאישה מסרבת לקבלו.

אי צליחת אקט הגירושין מעמידה נשים רבות בפני שוקת שבורה, שכן אלה נותרות עגונות, אינן יכולות להינשא לאחר, וילדיה מאחר יהיו ממזרים. גבר לעומת זאת, יכול לקבל היתר 100 רבנים להינשא לאישה שנייה, וכן יכול לנהל חיים עם אישה אחרת מבלי להינשא לה. יחד עם זאת, הוא כן יצטרך לזון את האישה שמסרבת לקבל את הגט אלא אם יוכיח התקיימותה של עילה ששוללת את זכות האישה למזונות.